Memorial Day

אך, היום הזה עצוב וקשה. כמעט אין בית בישראל שאיו לו קרוב שנפל. וביום הזה אנו מצווים מצווה מוסרית ולאומית לכבד את זכרם של אלו שהקריבו את הדבר היקר ביותר כדי שאנו נמשיך לחיות בביטחון. ואנו מכבדים ועצובים. ואז, פתאום בשמונה וחצי בדיוק, אנו מצווים להיות שמחים לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל! אז, אצלי זה לא עובד. לשקוע לתוך העצב זו אצלי תכונה מולדת, אבל לשמוח בדיוק בשעה מסויימת? מצטערת. אצלי זה לא הולך. בגלל זה יום העצמאות אצלי מתחיל רק בבוקר ואין לו ערב חג. ואני לא שוכחת שיש אנשים שממשיכים את יום הזיכרון גם כל השנה

This day is tough and sad. Almost everyone in Israel is familiar with someone who died in a war or in an action of terror. Our duty is to honor their memory. So we are sad and pay respect. At evening is the Independence day of Israel, and we supposed to be happy. I can't. For me, the Independence day will start tomorrow