יד שניה מרופא Used from a Doctor

 ! כן! עשיתי זאת שוב

הצטרפתי למוטי הררי ושמעון לאומי הלוא הם צוות "שורשים" למסע שווקים ומוזיאונים בפריז

היה חם, היה קשה

אבל שרדתי כדי לספר את הסיפור

?נו חברים, מי יודע מה זה

נכון מאוד! מכונת כביסה

כדי לפוש קמעה מהעבודה הקשה בשווקים 

שמנו פעמינו, יחד עם עוד מליונים אחרים, לארמון ורסאי

מסתבר שמליארד סינים לא טועים

ולכן צריך לחשוב פעמיים אם רוצים לבחור את התשובה הנכונה יחד עם כל העדר

בכל אופן, לפחות הייתי בחברה טובה: כאן עם אדית

וכאן עם שמעון

ושוב לעבודה! אין להתבטל

אנחנו בפריז ולא בישראל

קצת ניסינו לברוח מהחום בסיור משכיל במרכז פומפידו

בחנות המוזיאון תכשיטים רקומים

מראה הסקרה קר ממרכז פומפידו

הסיינה חביבה מאוד ואף מרעננת

אז מה קניתי אתם שואלים? הנה כמה מהפריטים וגם סיפור לשבת

סט רוטבים לשולחן

מצפן בקופסת עץ מצויירת, חותמת, פודרייה עם צדף, מיניאטורת אביר, מד טמפרטורה

 ציור שניתן ברגשות עמוקים לפרנסין ממרטין

אקוורל מתוק אחד מזוג

 דמויות עץ מצויירות ביד לאוסף שלי וצלוחית מייזר לקישוט

קופת חיסכון חביבה

ועכשיו הסיפור. אז בשווקים הצרפתיים החביבים אפשר למצוא לפעמים ארנקים קטנים מאוד לכסף

מכל מיני חומרים. הם ממש נראים כתכשיטים וגודלם, או יותר נכון קוטנם, אינו מאפשר שימוש אמיתי

יחד עם זאת, הם כל כך מתוקים שהייתי חייבת אחד. אז ככה מפה לשם פתחתי כמה ארנקים כאלו ופתאום נתקלתי בארנק החביב הזה. צבעו וכתמי החלודה הירקרקים לא הותירו מקום לטעות: פליז מצופה כסף. אבל כשפתחתי אותו נתגלתה לי ההפתעה

זהו לא ארנק אלא חותמת! החותמת היתה לא ברורה, והדיו בכרית יבש

ובכל זאת חשבתי שאולי יש כאן אפשרות שאשתמש בזה ולכן קניתי אותה. כשהגעתי הביתה החתמתי אותה בדיו חדש וזה מה שהתגלה

החותמת שייכת לרופא! יד שניה מרופא

 אחד בשם דובואר מטורסי ומספר הטלפון שלו הוא 45

מייד הבנתי למה כרופא הוא זקוק לחותמת נישאת. הנחתי שהוא היה גם פיין שמעקר לא קטן כי הקופסא מקושטת אם כי אולי לא עשיר כי היא מצופה. מספר הטלפון הקצר רימז על ימים שבהם הטלפון היה עדיין נדיר ועל חשיבותו של הרופא בעיירה

חיפשתי אותו באינטרנט

כן, יצאה לי הנשמה, כי אני לא יודעת צרפתית והתרגום לא מספיק עזר

המסמכים ישנים ורובם פשוט מצולמים

אבל גיליתי שככל הנראה מדובר בדוקטור פייר אדריאן דובואר שחי בשנים 1907 - 1965 

הוא נפטר בשנה שאני נולדתי

בימיו הספיק לפרסם כמה מאמרים הוא חקר את נושא הסניטציה באיזורי הספר

וגם היה מזכיר של קונפדרצית רופאים

בחיפושים באינטרנט עלה גם שמה של פרופסור בריג'יט דובואר

כניראה רופאה מנתחת

הפרסומים עליה חדשים משנת 2012

אולי ביתו?אז

חיפשתי אותה בפייסבוק

מצאתי תמונה של אישה בביתה

שאינה מסגירה מקצוע או מעמד

פניתי אליה בהודעה ושאלתי אותה אם היא ממשפחתו של הרופא

לא נעניתי בנתיים

האמת, אני לא בטוחה אם אני רוצה לקבל תשובה ואם חיובית

כי אז תעלה שאלה אם לשלוח לה את החותמת שבנתיים התאהבתי בה

Flea Market Day יום שוק

היה מרהיב. זאת אומרת, למי שאוהב גשם כמוני. הדרך

לחיפה היתה יפהפיה כתמיד 

קשת מתוקה ליוותה אותי בדרך
אבל כשהגעתי לחיפה קיבל את פני גשם שוטף

השוק היה קצת פתוח והרבה רטוב

It was spectacular. For those who like rain like I do. The way to
Haifa was beautiful as always
A sweet rainbow was a friend all the way
But when I arrived in Haifa the rain welcomed me
The market was slightly open and wet a lot

היו מעט מאוד קונים. אני רגילה כשבאירופה יורד גשם בשוק, המחירים צונחים לרצפה כי הסוחרים רוצים להיפטר מהסחורה. בארץ זה להיפך. אם כבר אני כאן וקר לי ורטוב לי, הסוחרים אומרים, לפחות שהקונים ישלמו

אז קצת קניתי וגם שילמתי ואחר כך נהייתי רעבה והלכתי ל"יונה" ואז התחלתי לברך את הגשם באמת כי אצל יונה היה ריק! תראו בעצמיכם

There were very few buyers. I'm used to when it rains in Europe, prices are dropping to the floor because sellers want to get rid of the merchandise. Here the sellers say: If I have been here and so cold and wet, at least buyers will pay

So I bought and paid little and then I got hungry and went to "Yona". Then I congratulated the rain because Yona was empty! Look:

לא... אל תתמקדו במוטיבים הפאליים.. באמת: היה ריק

ואז בדרך הביתה הנוף היה עוצר נשימה

ואפילו אני שיחקתי אותה גיבורת על אמיצה לגמרי

ונעמדתי באמצע הכביש המהיר לצלם עבורכם

כי הרי, הי, מי יציל את העולם אם לא אני

ולצלם זו הדרך לגאולה

קשה קצת לראות אבל השמיים היו בצבע תכלת מדהים והים בירוק אמרלד

The way home was even prettier. As a real heroin I stood at the middle of the Highway and took some pictures for you:

המראות היו מרהיבים לגמרי

כאן למשל בצד קרני שמש שנשפכו מבעד לפתח בענן, רואים גם ממטרים שיורדים לארץ בצבע אפור

ממש זה בצד זה

אני באמת לא צלמת מספיק טובה

כי זה בקושי מעביר פסיק מהמרהיבות

שולי העננים היו מוזהבים ועל הכל האיר אור רך ורומנטי של חורף

הממטרים התחזקו והדרך הביתה היתה חלומית

כי למרות שעצוב לי שג'ורג' מייקל מת, משמיעים אותו עכשיו סופסוף הרבה

ואפילו השמיעו דואט מדהים שלו עם אסטריד ג'ילברטו הנפלאה

The way home was kind of dreamy because of the soft romantic light of the winter and the music playing in the radio - they are playing Gorge Michel songs now, so sad and so beautiful

מה זאת אומרת "אבל מה קנית?" מלא דברים יפים

קופסת אמייל לשניצלים או פליירים תלוי את מי שואלים

קלמר עץ עם איור נפלא מ "מפעם" ומשם גם קופסת פטריות

כף נעליים סוסית

 כלים של רופא שיניים בשביל הפורצלן שלי

So, what did I buy?

Just a few things:

Jewelry box and pencil box both Russian

Enamel box for my tools

A few dentist tools for my porcelain work

and a shoe horn 

קופסת פטריות זה לא ממש מושג מקובל

יש לי אוסף קטן של קופסאות עץ מרוסיה עשויות ביד ומצויירות

This is my mushroom boxes little collection

  תם, אבל אני חושבת שאוסיף גם תצלום של הקלמר מקרוב. איור סטנסיל מקסים לגמרי

And a closer look at the rare pencil box

מי רוצה לבוא איתי לשוק

?

Who want's to came to the Market with me?

A new blog

Hi!

Just want to invite you to my new blog that deals with my creativity process, right here:

שלום לך

רוצה להזמין אותך לבלוג החדש שלי שבו אני מתעדת את תהליכי היצירה שלי בדיוק כאן

חומרים

אומן פועל מתוך צורך ומתוך בחירה בחומרים, טכניקות וסגנון

לא תמיד הצורך לעבוד בחומרים מסויימים נובע מתוך בחירה מנומקת

הבנת בחירת החומרים עוזרת להבנת תהליך היצירה

 יש לי מכר שמצייר ריאליסטי. אני חושבת שזה מגיע מהצורך שיבינו את הרעיונות שלו בדיוק.  יש לי מכרה שזורקת צבעים על הבד. לדעתי זה בא מהצורך בניקוז ריגשי.  יש לי מורה שבונה תכשיטים מחוטים. נראה לי שזה מגיע מהצורך שלה להבין את החוקיות שעליה מושתת העולם 

לתקן ולבנות

אני? מגיעה דוקא מעולם המתכת (הרי לא סתם למדתי צורפות בבצלאל) אבל בוחרת לעבוד בחומר וטכסטיל 

הבלוג הזה שלי קיבל את שמו "שיפון ופורצלן" בערך ארבע שנים לפני שהתחלתי לשלב את 

הפורצלן והטכסטיל 

אני חושבת שמדובר בחסכים

 האיכויות של החומרים האלה ומה שנובע מהן

 עדינות. שבירות. התנהלות זהירה ומתחשבת. "ענוג" כערך. רכות. פונקציונאליות יחד עם קישוטיות. מלאכת מחשבת. השקעת זמן ומאמץ בתהליך היצירה

יוקר שאינו נובע ממחיר

מתבהר לי כי אלו בדיוק הדברים שחסרים לי בחיי, כישראלית, נצר לאנשי העלייה השניה ולחינוך הסוציאליסטי ממזרח אירופה חונכתי להעריך את האיכויות האלו

המשיכה לאיכויות האלה מוסברת בחסר העצום שלהן בחיים שלי כאן ועכשיו  

בהם אפילו הסלבריטיס מזכירים לי כלים חד פעמיים מפלסטיק לבן וזול

ושרת התרבות אינה יודעת מי זה צ'כוב

החיים שלנו בארץ הזו לוקים בבורות באלימות בגסות ובאטימות לב

וכל רכות ועדינות מתפרשת מייד לסיסמא של העידן החדש

או לרפיסות אשכנזית

ועוד לא נגענו בנושא הצניעות

לעומת השיווק העצמי האגרסיבי שנדחף מכל עבר

כבר קצת יותר ברורה הבחירה שלי עכשיו

Manifesto of the age of 50

מניפסט של גיל 50

נולדתי בכפר יהושע שבעמק יזרעאל. כשהייתי בכיתה ו חגגנו יובל לכפר. הכפר הוקם, כך אתם מבינים, על ידי סבא וסבתא שלי, דור הנפילים של העליה השניה. ברל כצנלסון ומשנתו היו שגורים בכל פינה. "עבודה עצמית, קרקע לאומית, שיווק משותף, ערבות הדדית, ועזרה הדדית" שיננו מינקות את עקרונות המושב. צניעות (וחוסר התבלטות), עבודה קשה (ולא רווח כספי), יושר מוחלט וגלוי ופעילות קבוצתית (ללא תגמול 

אישי) היו מאושיות ערכינו

הסבים והסבתות שלנו הקימו את הכפר מתוך עוני ומחסור ומתוך מלחמת קיום קשה ומלחמה בערבים שמסביב. במידה רבה גומד היחיד ורצונותיו הפרטיים אל מול מטרת הקבוצה. הערכים הסגפניים הללו ושמירתם הקפדנית סייעו להם להגשים את מטרותיהם. אלא שהדור השני, של הורינו, בחלקו לא השכיל להגמיש את העקרונות הנוקשים וכך נולד והתחנך הדור השלישי (אני) על הערכים שנוסחו ע"י סביו

את השוק הגדול קבלתי כשהתגייסתי לצבא ובגיל 19 יצאתי לפגוש את העולם האמיתי. מה הפלא שבגיל הגיוס עוד לא ידעתי מה אני רוצה כאדם, הרי למדתי להחניק רצונותי אל מול מטרות הקבוצה, או שלא ידעתי כיצד להתמודד עם הקוד החברתי בצבא, כי חונכתי על קוד ארכאי? התוצאה של כל זה הן שנים ארוכות של בלבול, שנמשכו זמן רב אחרי הצבא. בצלאל הכופר במיליטריזם לא עזר לבלבול אלא הגדיל אותו, וכמובן גם בר אילן מאידך בערכיה המסורתיים. בעודי חייה בתחושת בלבול מתמיד, כל ההתנהלות שלי בחמישים השנה האחרונות כללה בעיקר ניסוי וטעייה

בעיני הערכים שעליהם גדלנו הם הקרקע היציבה עליה אנחנו עומדים. מתוך תחושה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליי פניתי לחיפוש והתבוננות, לגיבוש ערכים שייקנו לי את היציבות והבסיס האיתן שביקשתי

מתוך משיכה אסטית לצורות לצבעים והחומרים, נמשכתי לעולם התת ימי. אני אינני צוללת בעצמי, ומברכת רגע רגע את האינטרנט שהפך את העולם הזה זמין בשבילי. בהדרגה, מתוך חשיפה לצילומים מרהיבים ומגוונים, עלתה בי המחשבה כי בחיי השונית מתקיימים אותם עקרונות מחייה החשובים לי כל כך בהגדרת הבסיס לחיי חברה אידליים. חיים בהרמוניה, כאשר כל מין וכל פרט שומר על ייחודיות החיים שלו, על המראה שלו, על דרך ההזנה, ההגנה, הסקס וההתנהלות היומיומית, חינוך הצאצאים והמגורים..ישנם מינים החיים בקבוצה וישנם שחיים כיחידים. ישנם זוגות נאמנים וכאלה שלא. החיים מתחת למיים מורכבים מהתנהלות במהירות שונה מהירה או איטית, יש נוודים ויש שחייהם קשורים למקום. הגיוון הוא עצום! יש חיים סימביוטיים בין המינים אד הוק. יש איזון מקסים בין חומר רך לקשה על פי התפקוד. מתחת למיים התנועה היא שונה:  יש פחות הליכה על הקרקע ויותר התנהלות בשחיה, בתנועה זורמת, איטית, עדינה ושאינה פוגעת בסביבה

וכך שאבתי אל תוך חיי את ההתייחסות למאפיינים המיוחדים בכל אדם וחי. לצורה ולחומר המיוחדים לכל דבר. לשיתופי פעולה בהתאם לצורך. להתנהלות עדינה ואיטית שאינה פוגענית. לקבלה והכלה של הדברים המיוחדים לי או לאחר ("מוזרויות") לשילוב מאוזן בין רך לקשה, בין קביעות לנוודות ובין הפרט לקבוצה

אני מרגישה שעקרונות חיי עוד לא מוגמרים ועוד צפויים להתנסח. אבל נראה לי, שאני בדרך טובה

Paris with "Shorashim"

פעם בשנה

 אהובי השניים - שמעון לאומי ומוטי הררי משנסים שנסון

וגם מותניים

ותחת המטרייה של ביה"ס "שורשים", הם מדריכים קבוצת חולמים מאושרים 

אל שווקיה עתירי שכיות החמדה של העיר פריז

במשך ימים מספר חושפים את מכמניה וצדים את אוצרותיה הנחשקים ביותר של העיר הצרפתייה הזו

כבר פעם שלישית שאני מצטרפת לטיול הזה

הפעם ביקרנו במוזיאון הפסל זדקין, בתערוכת ג'ף קונץ במרכז פומפידו, במוזיאון פיקאסו ששופץ לאחרונה (לדעתי עיצוב הפנים הקודם של ג'אקומטי היה יותר מגאוני, אבל כניראה התיישן) וכן בתערוכה של המוזיאון לאומנות דקורטיבית כי צריך גם להבין מה לקנות אחר כך בשווקים

כמובן שהמשכתי בטיול אחר כך גם לאזור בית הקברות פר לה שז, לגלריות הנהדרות ברחוב האומנויות לאוסף לואי ויטון ולמוזיאון לאומנות מודרנית בפלה טוקיו

אך זו רק ההתחלה. כי בעצם עיקרו של הטיול בשווקים

ובצייד עתיקות מרגש ומלהיב

מאחר והייתי עסוקה בצייד, ידי האחת אוחזת בעגלת שוק בעוד ידי השנייה אוחזת בתיקי ואפי מרחרח

היה לי קשה עד בלתי אפשרי גם לצלם

ובכלל, תמונות שוק הן דבר בעייתי במיוחד כי

אם יש בהן דברים יפים, אז מאכזב שאי אפשר כבר לקנות אותם

ואם אין בהן דברים יפים, אז השוק נראה מאכזב

כך או כך אכזבה היא מילת המפתח

מזל שבפריז קל ונעים להתנחם באוכל משובח

שוב מנפלאותיה של הצרפתייה הזו

כן, הפריזאיות נוטפות שיק ועסיס נשיות

הייתי מוכנה שיעשו לי בצפר

יש ספר מקסים בנושא הזה שקוראים לו "מדוע צרפתיות אינן משמינות" ממליצה עליו

בייחוד על מתכון מרק הגזר שבו

מרגישה משונה קצת לכתוב פוסט בעצם על טיול מאורגן

אבל מרגישה מאוד בנוח להמליץ לכם לעשות זאת גם

הנה מנת תמונות טעימות בכל זאת

בחירת פאריס - מיצב מיניאטורות זכוכית מקסים במוזיאון לאומנויות דקורטיביות

שוק קלניקור - יפה מאוד יקר מאוד. זוהי חנות מדהימה ביותר עם חפצים למטבח

ותנור מאותה חנות

ומקרר מאותה חנות

מוזיאון הפסל זדקין וגינתו משולבת הפסלים

ושוב מראות שוק: קסת דיו נאה

וקופסה עם מרקטרי נאה עוד יותר. במחיר של 260 יורו היא יכולה להיות שלכם

תערוכת ג'ף קונץ במרכז פומפידו נסגרה באותו יום. אחרי הסיור בתערוכה אני חושבת שהוא גאון

אוכל משובח התחיל לחלחל דוקא כשהסתובבתי קצת לבד, כאן במרקטינו איטליאנו נרגעתי רק כשהגעתי למנה האחרונה

אז אין תמונה של הלזניה ארטישוקים, אבל תאמינו לי, היא היתה שווה תמונה ועוד אייך

החברה משחקים פטאנק ברחוב. הם עשו את עצמם כלא מבחינים בי, עוטי ארשת חשיבות ורצינות קיומית

והופ בתנועת פיצוח הרחיקו את כדור היריב

חנויות מעוצבות למשעי, במחירים מעוצבים עוד יותר

זוהי חנות מרסי והלוסטרה מייצגת היטב את תפיסת החנות הגורסת כי המוצרים שלה הם כמו נרות חנוכה

לראותם בלבד

דוקא בהמשך הרחוב מצאתי חנות עיצוב של מוצרים ממוחזרים מקסימה

הנה מבחר תכשיטים סרוגים מתוכה לטובת חברתי עינת

זה באמת נכון כל מה שמספרים על הצרפתיות והשיק שלהן. הינה דוג-מא

בית הקברות פר לה שז בצבע אופייני אפור-יונה

לרגע הייתי תיירת שמצלמת תיירים שמצטלמים עם שער הניצחון

בשדרות ויקטור הוגו יש חנויות יפהפיות עם חלונות ראווה מתוקים

 וגם דלתות ממתקיות

עכשיו שיבצתי בנונשלאנטיות ,בלי שתרגישו בכלל, כמה סלפיז

בפלה טוקיו אוסף אומנות מרגש

אותי משך במיוחד פסל הקרמיקה הזה של ז'אן בסנאר

שמורכב מגופים אופייניים בקדרות ואינו מנסה לטשטש את סימני האובניים אלא מציגם בגאווה

לקראת סיום, סיור באוסף לואי ויטון ביער בולון

מבנה אקולוגי מעניין מאוד מאוד עם אוסף אומנות גרוע

אז מה קניתי אתם שואלים

הנה כמה מציאס לדוגמא

דקנטר לאוסף

ביציית מלח לאוסף

אריח חביב

שעון קיר שחפשתי זמן רב! קייזל הנמתח בעזרת מפתח נשלף

מקסים ונשי מצלולוייד בשני גוונים המחקה שנהב

מנורת ברונזה

ונרתיק זעיר מכסף למחטים

שיהיה לי מסודר וגם נעים

להתראות בשווקים
!...